החלטה בתיק בש"פ 1037/05

א.        ביום 6.2.04 הוגש לבית משפט השלום בחיפה כתב אישום נגד המשיב ונאשם נוסף, בו הואשמו בקשירת קשר לביצוע פשע, מידע כוזב, חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת, נגיף מחשב, גניבה ונסיון חדירה לחמר מחשב שלא כדין, עבירות לפי חוק העונשין, תשל"ז-1977, וחוק המחשבים, תשנ"ה-1995. כעולה מכתב האישום, במהלך שנת 2003 קשרו הנאשמים קשר לביצוע גניבה מבנק הדואר, וכנטען, התקינו בארון התקשורת שבסוכנות בנק הדואר הוד הכרמל נתב אלחוטי שאיפשר להם להתחבר לרשת המחשבים של הבנק, משולחן ששכרו במשרד סמוך. באמצעות חיבור זה העבירו הנאשמים לחשבונות של אחרים, שנגדם הוגש כתב אישום נפרד, סך 237,865 ש"ח, ואלה התבקשו למשכו במזומן. בסך הכל נמשכו מבנק הדואר במרמה 124,500 ש"ח. בפרט אישום נוסף נטען, כי המשיב לבדו ניסה לפרוץ לאתר האינטרנט של בנק ירושלים. מטיעוני המדינה מתברר, כי המשיב היה אחראי על ההיבטים הטכנולוגיים של העברות, והנאשם הנוסף אחראי על הסידורים הטכניים וגיוס אחרים שיפתחו את חשבונות הבנק.

ב.        עם הגשת כתב האישום ביקשה המדינה לעצור את שני הנאשמים עד תום ההליכים. ביום 18.2.04 קיבל בית משפט השלום בחיפה (השופט חיר) את הבקשה, וביום 29.2.04 דחה בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט כהן) את ערר הנאשמים על ההחלטה. ביום 26.7.04 דחה בית משפט זה (השופט ג'ובראן) את ערר המשיב על החלטת בית המשפט המחוזי, תוך שהוא מציין כי העורר "גאון מחשבים, והוא בעל ידע ויכולת המאפשרים לו לבצע עבירות חמורות ונזקים עצומים". נקבע כי בשל אופי העבירות, הניתנות לביצוע "בלחיצת כפתור", לא ניתן לשחררו לחלופת מעצר. יצויין, ביום 7.3.04 קיבל בית משפט זה (השופט גרוניס) ערר שהגיש הנאשם הנוסף, ושחרר אותו למעצר בית; החלטה זו היתה לנגד עיני השופט ג'ובראן, שקבע כי עיקר הסכנה נשקפת מהמשיב.

ג.        ביום 5.11.04 האריך בית משפט זה (השופטת ביניש) את מעצרו של המשיב בתשעים ימים, החל מיום 6.11.05. עתה מבקשת המדינה את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים, החל מיום 4.2.05.

ד.        חשוב לציין, כי ביום 7.9.04 הורשע המשיב על פי הודאתו בתיק אחר (ת"פ (נצרת) 2735/01) בזיוף בנסיבות מחמירות ובגניבה בידי עובד. שני הסעיפים עוסקים בגניבת ציוד מחשבים מחברה בה עבד המשיב. משפטו של המשיב החל להתברר ביום 23.12.01, אך מיד לאחר חקירה קצרה ביקש המשיב לדחות את הדיון לצורך הסדרת ייצוג הולם, ונעלם למשך שנתיים, ואף הוכרז כעבריין נמלט, עד שנעצר באקראי. ביום 21.9.04 אישר בית משפט השלום בנצרת (השופטת הלמן, סגנית נשיא כתארה אז) עסקת טיעון, שבמסגרתה הודה המשיב, וגזר עליו חמישה עשר חודשי מאסר בפועל, חמישה עשר חודשי מאסר על תנאי וכן תשלום קנס והתחייבויות כספיות שהוטלו עליו בתיקים קודמים. המשיב צפוי להשתחרר ממאסר ביום 20.3.05, אלא אם כן תקוצר תקופת מאסרו.

ה.        בבקשתה הנוכחית טוענת המדינה, כי למשיב יכולות טכנולוגיות יוצאות דופן בתחום המחשבים, השוללות כל אפשרות לחלופת מעצר. למשיב חמש הרשעות קודמות בגין עבירות מרמה שונות, ורצף האירועים מעיד כי המשיב אינו ירא מהדין. בהקשר זה נטען, כי קיים חשש ממשי שהמשיב יימלט, כפי שאכן עשה בתיק הנזכר בו הורשע לא מכבר, וינסה לשבש הליכי המשפט. לבסוף נמסר כי בתקופת הארכה המבוקשת קבועות תשע ישיבות הוכחות. בדיון טענו באי כוח המשיב כי אופן התנהלותה של המבקשת הוא המביא להתארכות המשפט, וכן כי עד עתה נחקרו רק 26 מתוך 71 עדי תביעה, ואת חלקם יהיה צורך להזמין שוב, בשל מחדלי התביעה, כנטען. נטענו טענות באשר לטיב האישומים, שעיקרן כי אין כאן "כצעקתה". נטען עוד, כי בקצב הנוכחי תדרוש פרשת התביעה עוד כחמש עשרה ישיבות, והמשך המשפט תלוי בסיום משפטם של אותם אחרים שפתחו חשבונות בבנק הדואר לבקשת המשיב ושותפו, ולפיכך, להערכת באי כוח המשיב, צפויה פרשת ההגנה להתחיל רק בעוד שנה לערך. נוכח האמור, עתיד המשיב להיות עצור תקופה ארוכה ביותר לפני הכרעת דינו, כטענת באי כוחו, וזאת שעה שהעונש המירבי בעבירה החמורה בה הואשם עומד על חמש שנות מאסר.

ו.        עיינתי בבקשה ובנספחיה, ובחומר שהגישו באי כוח המשיב, שטענו לו במסירות. חלק מטענות הסניגוריה נסבו על הצהרות התביעה במשפט העיקרי בדבר האפשרות להעיד מחדש עדים מסוימים, לרבות תוך תיקון כתב האישום, דבר המאריך את משך המשפט. לעניין זה אציין, כי חזקה על בית המשפט הדן בתיק, שבהחלטותיו באשר לזימון עדים יתן דעתו לכל הנחוץ. הוא הדין לטענות אחרות באשר לניהול המשפט, המסורות לבית המשפט הדן.

ז.        השופט ג'ובראן בבש"פ 6864/04 תיאר את מסוכנות המשיב; לכך הצטרפה עילת ההימלטות מן הדין, שאליה במיוחד נדרשה השופטת ביניש בבש"פ 9883/04. ואכן, הקושי העיקרי שעמד לנגד עיני הוא, כפי שציינה השופטת ביניש בהחלטתה, השילוב שבין מסוכנותו של המשיב בתחום המחשבים לבין הסכנה המוכחת של הימלטותו מן הדין. קושי זה טרם נתאיין. המשיב גילה עזות מצח בהקשר לההתיצבות להליכי משפט, כעולה - למשל - במפורט מהחלטת הנשיא כתילי מיום 9.2.04 בענין מעצרו בת"פ (נצרת) 2735/01. אוסיף, כי במאזני צדק לא נגרם עד כל כל עוול למשיב במעצרו, שכן תקופת המעצר הנוכחית חופפת את מאסרו בהתאם לגזר דינו בת"פ (נצרת) 2735/01 הנזכר. זאת, מבלי שכמובן יש מקום בשלב זה להביע דעה באשר לעבירות בתיק הנוכחי, שככל שיורשע המשיב בהן, בודאי ייענש בהתאם. המדובר בסיטואציה שאינה שיגרתית, בהקשרים שונים.

ח.        כאמור, נוכח סכנת ההימלטות - במיוחד - איני רואה מנוס מהמשך המעצר בהארכה הנוכחית, שנקבעו במהלכה לעת הזאת תשעה ימי הוכחות. עם זאת, מטבע הדברים האיזון בין האינטרס הציבורי לזכויות המשיב הולך ומשתנה עם הזמן, ועל התביעה ליתן דעתה להשתנות זו.

ט.        הסניגוריה ציינה קשיים בקשר להכנת הגנתו של המשיב בהיותו במעצר, בהעברת חומר וכיוצא בזה. התביעה מתבקשת לסייע לסנגוריה בהקשר זה ככל הנחוץ בהידברות עם הרשויות המחזיקות במשיב, כדי שלא תיפגע הגנתו; הוא הדין להסדרים הנחוצים בקשר להבאת המשיב במועד לבית המשפט, כך שימי ההוכחות ינוצלו כדבעי.

י.        המשיב ייעצר איפוא ל-90 יום מיום 4.2.05, או עד לפסק הדין בתיק פלילי 1516/04 בבית משפט השלום בחיפה.

           ניתנה היום, ה' באדר א' תשס"ה (14.2.2005).

ש ו פ ט

 /עכב

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: